לפני שלושה חודשים התקשרה אלי אישה בהתרגשות רבה ואמרה: "הילמר, אתה חייב להגיע אלי הביתה,יש לי קן דבורים גדול, שמאיים על כל השכונה, תבוא מהר, תבוא מהר"!

הגעתי בזריזות ובהתרגשות רבה שכן התכוננתי לעוד נחיל דבורים שאוכל לטפח ולגדל בגינתי. כשהגעתי למקום ההיסטריה והבהלה, עלה חיוך על שפתיי (וכן, גם קצת אכזבה) שכן לא היה שם נחיל דבורים גדול ו"מאיים" כפי שתואר, אלא קן צרעות קטן ושליו.

כיצד ניתן לזהות את ההבדלים בין דבורי דבש (bees),לצרעות (wasps) ודבורים (bumble bee)?

אם כן,ישנם עשרות רבות של דבורים, צרעות ודבורי בר, אך אם נתמקד במשותף לכל החרקים הללו, נגלה שלכולם ללא יוצא מן הכלל יש 4 כנפיים ו-6 רגליים.

ההבדל העיקרי בין דבורת הדבש האיטלקית לכל שאר החרקים הוא העוקץ. אצל הדבורה העוקץ משונן (ולכן העוקץ נשאר בגוף אחרי העקיצה) ואצל כל שאר החרקים העוקץ הוא דמוי מחט. ישנם גם הבדלי צבע וגודל בין  דבורת הדבש לצרעה המזרחית ולדבור המזמזם. הדבורה קטנה יחסית עם פסים שחורים וצהובים והגוון שלה  צהוב-כתום. הצרעה המזרחית גדולה ארוכה וחלקה יותר ובעלת פסים בצבע צהוב לימוני. ולדבור המזמזם יש גוף מגושם עגול ושעיר וברוב המקרים יהיה בעל שני פסים עבים בגוון צהוב-חם וביתו יהיה תמיד בתוך עץ יבש.

מנקודת מבט אבולוציונית, הדבורים הן המשך התפתחותי של עולם הצרעות.

הדבורים למעשה הגיעו לשלב התפתחות גבוה יותר באופן הזה שבניגוד לצרעות, הן לא רק ניזונות מצוף פרחים אלא יש להן את היכולת להתמיר את הצוף לדבש. הצרעות, לעומת זאת, ניזונות מהצוף ומאכילות את זחליהן.

דבר נוסף מעניין  בהקשר הזה הוא, שלדבורים היכולת ליצור מתוך עצמן את הגוף הפיזי של אורגניזם הדבורית, כלומר חלות הדונג. הן משתמשות בכוח הגרביטציה,נטלות זו על זו בצורת שרשרת ומפרישות "קריסטלים" קטנטנים של דונג מהבטן התחתונה. אז הן לשות ומעצבות את חלקיקי הדונג הללו ומגיעות בסופו של דבר למוצר המוגמר שהוא כאמור,חלות דונג או אם תרצו, גופן הפיזי.

הצרעות בהקשר הזה "נשארו מאחור" כי, את גופן הפיזי הן בונות מממלכת הצומח. כלומר, הן מוצאות עץ יבש או רקוב, מכרסמות אותו, חוזרות לקן שלהן ומתחילות לעצב תאים משושים כשבסופו של דבר המוצר המוגמר יהיה חלות מנייר!

אם נצלול שלב עמוק יותר אל תוך התפתחות הדבורים, נגלה שהדבורים קשורות מאוד לאלמנטים של אהבה וריפוי. הדבורה כישות שמשית ניזונה  אך ורק על פולן וצוף (האהבה של הטבע, החומר הנעלה ביותר שהפרח נותן מעצמו, בעזרתה הנדיבה של השמש) ולכן המרכיב הכימי של ארס דבורים יהיה בריא ומרפא הרבה יותר על גוף האדם, מארס צרעות, שכן צרעות ניזונות לא רק מצוף פרחים אלא גם מבשר.

הדבורים מאפשרות לנו לטעום "איזור" , "מזג אויר" או "אקלים" מסוים, האיכות והטעם של הצוף משתנים בהתאם לתנאי המיקום ומזג אויר, הדבש הוא ביטוי של איזור מסוים, אנחנו טועמים את "מצב הרוח של הטבע".

הדבורים הן החרקים היחידים שמייצרים מזון (דבש) שהאדם ניזון מימנו ועם זאת הן גם החרקים היחידים שמקבלים מהטבע (צוף) ובו זמנית "מנפישות" ומעצבות בחזרה את הטבע עם חומצה פורמית formic Acid . ישנה כאן מערכת יחסים סימביוטית מופלאה בין הדבורים לטבע.

הדבורים: נמשכות לפרחים בעלי ריח מתוק ובעיקר לצבעים של כחול וצהוב.

הצרעות: "מתנדנדות" בין צוף לבשר, כשלמרבה הצער בעונת הסתיו הן תתחלנה גם לצוד דבורים מפתח הכוורת למזון זחליהן. בדרך כלל הציד מצליח אך ישנם גם מקרים שבהם הצרעה נתפסת ע"י קבוצה של דבורים ואז מתבצע ה" לינץ' " היומי, ללא רחמים. (-:

פרפרים וציפורים: נמשכים בעיקר לפרחים נטולי ריח ובעלי צבע בהיר.

העטלפים: יעדיפו פרחים בעלי ריח מתוק עם צבעים לבנים או דהויים.

ולבסוף הזבובים: הם ימשכו לפרחים בעלי גוון חום וריח בעל אופי רקוב.

לסיכום

כל המעופפים והחרקים מאביקים את עולם הצומח אך לדבורת הדבש האיטלקית נשמרה הייחודיות באופן היכולת הפנומנאלית שלה להאביק צמח כזה או אחר. היא פשוט עושה זאת בצורה מושלמת ומכאן החשיבות העליונה לשמור לכבד ולרפא את דבורת הדבש האיטלקית, וכן, שוב אני חוזר על המנטרה הקבועה שלי: ללא הלב שלנו (הדבורים) לא נשרוד…