תארו לעצמכם שניתן להציל את העולם מהיעלמות הדבורים, ושהקרדיט לכך יינתן לגידול הדבורים הביו-דינמי, ובמיוחד לטכניקת "אשכול הדבורים הטבעי" ליצירת כוורת; רעיון שהתחיל בכלל כיצירת אמנות
תקופת האביב היא תקופת ההתנחלות של הדבורים בכוורות, ואחת הדרכים לעזור לדבורים להשתקם היא לספק לדבורים כוורת ביו-דינמית. לשם כך צריך לבנות מספר רב ככל האפשר של כוורות ביו-דינמיות עבור הנחילים שיתנחלו באביב. מרתק לחשוב שרעיון הכוורת הביו-דינמית התחיל בכלל כעבודת פיסול.

בשנת 1986 החל גונתר מנקה, פסל ואוהב דבורים, ליצור פרויקט אמנותי – ואלטרנטיבה לכוורות המרובעות המוכרות לכולנו. מתוך הידיעה שהכוורות המרובעות באות לשרת את העבודה הפרקטית של רדיית הדבש, אך לא בהכרח משרתות את הדבורים עצמן, החל מנקה לתכנן את הפסל )ששמו בגרמנית Weissenseifener Hangekorb ( – כוורת עגולה וייחודית שמשקפת את צורתה וחייה הטבעיים של נחיל הדבורים. הכוורת בנויה משני סלים, עליון ותחתון, שעשויים מצרורות של גבעולי קש. כשמחברים יחד את שני הסלים, בצורה מעגלית או ספירלית, נוצר חלל עגול דמוי ביצה, או יותר נכון, דמוי "אשכול דבורים טבעי".

לאחר השלב הזה מתחיל השלב הרטוב בבניית הכוורת )שמתאים מאוד לחודשי הקיץ החמים(. עתה יוצרים את המעטפת החיצונית, שמורכבת מזבל פרות אורגני, בוץ או חימר וקש הקצוץ לחתיכות קטנות. את שלושת החומרים הללו מערבבים במעט מים, עד שנוצר מעין "טיח", שמצפים בו את כוורת הקש בחלקה העליון והתחתון בשתי שכבות. הטיח יוצר מעטפת שמבודדת מחום וקור.

זבל פרות

מדוע זבל פרות אתם שואלים את עצמכם?
האם בוץ או חימר לא יעשו את העבודה?
גם נשאלתי לא פעם, אם זבל, למה דווקא של פרות ולא של סוסים, חמורים, עזים או כבשים? על-פי מחקריו של רודולף שטיינר, ישנם שני יתרונות מהותיים בזבל הפרות. הראשונה היא שהדבורים מושפעות מכוחות קוסמיים שפועלים על ובתוך כדור הארץ ללא הפסק. כאשר הכוורת בנויה ממעטפת שמורכבת מזבל פרות, אותם הכוחות חודרים את הכוורת בצורה אופטימלית, בניגוד לכוורת עץ למשל )שטיינר לא פירט באילו כוחות קוסמיים מדובר(.

היתרון השני בזבל פרות בא לידי ביטוי בטמפרטורה הגבוהה שהפרה מייצרת בתוך מערכת העיכול שלה בעודה מעלה גרה. ישנה פעילות "שריפה" במערכת המטבולית של הפרה, בכך שהמזון שלה עובר עיבוד ומיצוי מקסימלי בארבע הקיבות שלה, דבר שלא קורה אצל הסוס, החמור, העז או הכבשה. לתהליכי החום והשריפה שמתממשים במערכת העיכול של הפרה חשיבות רבה בהקשר של הדבורים, שכן הדבורים כישויות שמש, אש וחום חשות את איכויות החום בזבל הפרות, על אף תהליך הערבוב של הזבל עם בוץ ומים קרים לצורך הכנת הטיח. איכויות החום הללו משפיעות על חייהן של הדבורים. לא על הדבש לבדו חלקו הפנימי של ה"פסל" של גונתר מורכב מתשע חלות עשויות עץ. שתי החלות הפריפריאליות הן הקטנות ביותר, והן הולכות וגדלות לכיוון המרכז. כלומר, החלה המרכזית היא הגדולה ביותר. גם הן עגולות בצורה קשתית, על מנת שתתאמנה ל"כיפה" העליונה של הכוורת. הכוורת אינה מותאמת לעבודה סטנדרטית עם הדבורים לצורכי רדיית הדבש, אלא נועדה לחוות את עולם הדבורים על הממד הנפשי רוחני שבו ולאפשר לדבורים למלא את תפקידן המכריע בעולמנו ללא התערבות אנושית כלל. גם אם נרצה לבצע שינוי כלשהו במבנה הפנימי של החלות, לא ניתן יהיה לעשות זאת, כי כל חלה בכוורת מותאמת למיקומה הספציפי.

אם כן, זוהי משימתנו הכלל-עולמית, לפעול עם הדבורים מתוך הנפש האמנותית, וכך לאפשר להן, כאורגניזם, לבצע את עבודתן הגאומטרית-אמנותית בבניית חלות הדונג שלהן. אני סבור שפעילותן האמנותית של הדבורים כאורגניזם של החמה, בעל מורכבות שחדורה בכוחות אין-סופיים של אהבה, יכולה להתממש בצורתה הבריאה בכוורת הביו-דינמית; ולשם כך החלטתי לצאת לעוד "מסע דבורים" מרתק, וללמוד באנגליה כיצד ניתן לבנות באופן המקצועי ביותר את הכוורת הביו-דינמית, וכך לשלב את בניית הכוורת בעבודתי.